תביעה למוסד לביטוח לאומי– אפיק התביעה הראשוני – הינו מן הסתם הגשת תביעה במוסד לביטוח לאומי
אותו פותחים באמצעות הגשת טופס בל 211 – "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה
בעבודה" בתוספת בל 250 – "בקשה לטיפול בנפגע עבודה" שעליו חותם המעביד, מסמכים
רפואיים, תלושי שכר במקרים מסוימים בל 200 – "תביעה לקביעת דרגת נכות", בל 279 –
"תביעה להכרה כנכה נזקק" וכיוצ"ב…
תביעה זו מוגשת למל"ל מכח היותו מוסד סוציאלי, גוף סטטוטורי, כלומר מוסד שהוקם מכח
חוק הביטוח הלאומי וכל מבוטח למעשה מכוסה בעבודתו בקרות תאונת עבודה. בתכלס המל"ל
משמש בין היתר באופן דומה לחברת ביטוח פרטית במקרה של תאונת עבודה עם הנהלים ומערכת
הפיצוי שלו על פי החוק והתקנות השונות.
חשוב לציין כי לרוב יש למצות תחילה את הליך התביעה במל"ל מכיוון שיכולות להיות לו
השלכות לגבי הליכים אחרים. לדוגמא אם מדובר בתאונת עבודה שהיא גם יכולה לשמש כעילת
תביעה לפי חוק הפלת"ד )חוק לנפגעי תאונות דרכים( לדוגמא אם נותרה נכות צמיתה/קבועה
הנכות הזו יכולה לחייב את הצדדים להליך במסגרת ההליך המשפטי שם. בעגה המשפטית –
"נכות על פי דין".
דוגמא אחרת היא לעניין תביעה לפי סע' 328 לחוק הביטוח הלאומי או ניכוי תקבולי המל"ל
בהליך תביעה למשל נגד חברת הביטוח של המעסיק במקרה של רשלנות ואחריות מצידו – וגם
שם יש צורך בוודאות לעניין הניכוי וסיום ההליך המשפטי ככל שנפתח.

מושגים: "כפל פיצוי" ו"תביעה נבלעת"- להשלמת התמונה בכללותה לפני שנמשיך באפיקי
התביעה הפוטנציאליים חשוב לציין שני עניינים רלוונטיים לכל האפיקים… הראשון הוא מושג
"כפל פיצוי" – צריך להדגיש כי לא קיים כפל פיצוי באפיק התביעה האחר דהיינו העובד לא
מפוצה על ידי המל"ל כנפגע עבודה וגם בנוסף מקבל פיצוי מלא בגין אותו נזק מצד נוסף. כך
לדוגמא עובד לא יכול לקבל דמי פגיעה בכפוף לימי אי כושר מהמל"ל וגם תשלום מהמעביד בגין
ימי מחלה – העובד יקבל רק פעם אחת פיצוי ממקור אחד )נדבר על כך במסגרת סע' 328 לחוק
עמוד 2 מתוך 3
הביטוח הלאומי בהמשך (. לכן, ככלל – אפיק התביעה הפוטנציאלי שוה למימוש רק כאשר
בתביעה הנוספת שיעור הפיצוי הוא גבוה יותר בניכוי כל התקבולים שניתנו לנפגע ע"י המל"ל.

וכאן נכנס מושג "תביעה נבלעת" שמשמעותו שתקבולי המלל )כל הכסף שקיבל הנפגע למשל
דמי פגיעה, מענק, נכות זמנית, קיצבה, נכה נזקק…( מנוכים משיעור הפיצוי באפיק התביעה
האחרת.
ניתן דוגמא לצורך המחשה: נפגע עבודה קיבל 1/2 מיליון ₪ בהליך התביעה במל"ל. מבצעים
חישוב/הערכה גסה של הנזק שלו באפיק התביעה )עו"ד מנוסה יודע להגיע להערכה( ויוצא שהצפי
פיצוי הוא 350,000 ₪ כלומר במקרה כזה התביעה באפיק הפוטנציאלי לא שווה מאחר ובפועל
המל"ל כמיטיב הנזק יקבל את כל הכסף מן המזיק ולנפגע לא ישאר כלום ביד.
מאידך גיסא אם לאותו עובד שקיבל 1/2 מ' ₪ מהמל"ל יוצא צפי של 1 מ' ₪ פיצוי אזי בסופו של
ההליך הוא יקבל 1/2 מ' ₪ – מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקי ומנוסה לפני שפותחים סתם
תביעה.

אפיק תביעה משמעותי ושכיח הינו תביעה נגד המעביד במקרה של רשלנות מצידו. חשוב לציין שניתן לתבוע את המעביד רק כאשר הייתה רשלנות מצידו כזו אשר
גרמה לנזקו של התובע בקשר סיבתי. להמחשת העניין: עובד נפל במהלך הליכה במפעל – אם
הנפילה הייתה בגלל מפגע רשלני דוגמת בור או ריצפה משובשת שבורה וכו' אזי למעביד יש חבות
ואחריות לפיצוי בהיותו המזיק שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה לעובד…אולם אם העובד נפל
מאחר ודרך על שרוך שלא שרך אזי האחריות לנזק היא עליו ובמקרה כזה לא ניתן לתבוע את
המעביד ואין לו חבות במקרה כזה לעובד תהיה תביעה רק במל"ל בלבד. חשוב לציין שניתן לתבוע את המעביד רק כאשר הייתה רשלנות מצידו כזו אשר
גרמה לנזקו של התובע בקשר סיבתי. להמחשת העניין: עובד נפל במהלך הליכה במפעל – אם
הנפילה הייתה בגלל מפגע רשלני דוגמת בור או ריצפה משובשת שבורה וכו' אזי למעביד יש חבות
ואחריות לפיצוי בהיותו המזיק שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה לעובד…אולם אם העובד נפל
מאחר ודרך על שרוך שלא שרך אזי האחריות לנזק היא עליו ובמקרה כזה לא ניתן לתבוע את
המעביד ואין לו חבות במקרה כזה לעובד תהיה תביעה רק במל"ל בלבד.

דוגמאות לרשלנות של מעביד: לא הנהיג נהלי בטיחות ושיטות עבודה על פי דין, שילוט ראוי, לא
דאג לסביבת עבודה בטוחה דוגמת מעברים, אמצעי מיגון למכונות, חשף אותם לחומרים
מסוכנים שהובילו למחלות קשות, חשף אותם לקרינה מסוכנת, לשמש, לא עשה הדרכה מתאימה
לעובדים, במקרים מסויימים הכשרה וקורסים, לא סיפק אמצעי מגן אטמי אוזניים, מסכות,
כפפות, לא דאג לכוח עבודה מספיק לביצוע העבודה ועוד הרבה…..

הרבה מעבידים לא
אוהבים שתובעים להם את חברת הביטוח שלהם מאחר ויש להם במקרים מסויימים השתתפות
עצמית וכן על כל מקרה של תביעה פרמיית הביטוח עולה ולכן לצערי יש מעבידים אשר לא
משתפים פעולה עם העובד במהלך תאונת עבודה ובעיקר לעניין מחלות מקצוע וגם מן הצד השני הרבה
עובדים חוששים להגיש תביעה נגד חברת הביטוח של המעביד מחשש להעכרת מערכת היחסים,
התנכלות ואפילו פיטורין. בעניין ההתיישנות יש להדגיש כי ככלל עובד יכול לתבוע עד 7 שנים
מקרות אירוע הנזק.

במקרה של ת"ע שהיא גם תאונת דרכים קמה לעובד מכח הפוליסה גם תביעה נגד חברת
הביטוח של הרכב מנועי )חוק הפלת"ד( – מדובר גם בתביעה שכיחה ונפוצה. לדוגמא עובד שנסע
ברכבו הפרטי לעבודה בחזרה ממנו והיה מעורב בתאונת דרכים. דוגמאות נוספות: נהג משאית
בדרכים, עובדים שעובדים בשטח ונוסעים ממקום למקום, שליח פיצה על אופנוע, מפעילי
מנופים, נהגי רכבת, כל מעורבות של תאונת עבודה בקשר לשימוש ברכב מנועי.
במקרה כזה תוגש תביעה למל"ל כתאונת עבודה ולאחר מכן יש לבחון האם יש מקום להגיש
תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב האחראי… גם פה יש לקחת בחשבון ולשים לב שהתביעה
באפיק זה אינה נבלעת בניכוי תקבולי המל"ל כמיטיב נזק.

במצב שבו צד שלישי כלשהוא גרם למפגע שבגינו העובד נפגע. דוגמה נפוצה לכך היא עובד – בין אם בדרך לעבודה או חזרה ממנה – אשר הולך רגלית
לעבודתו … או עובד במסגרת ובמהלך עבודתו…. בהליכתו על המדרכה לה אחראית הרשות
המקומית ישנו מפגע מסוכן של מדרך לא בטוח כמו מרצפות בולטות ומתנדנדות אזי קמה לעובד במקרה כזה מלבד התביעה בביטוח הלאומי גם עילת תביעה נגד הרשות המקומית כמזיקה… גם פה יש לקחת בחשבון ולשים לב שהתביעה באפיק זה אינה נבלעת בניכוי תקבולי המובד לביטוח לאומי כמיטיב נזק.

במקרה של תביעה נבלעת וסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי-
שמקנה למוסד לביטוח לאומי זכות לתביעות כנגד צד שלישי וזה לשונו:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975- , רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. …" 

"הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328א, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה."